השקעה במניות שבבים כחולים עשויה להיות בעלת מוניטין של משעמם, סתום ואולי אפילו מיושן מעט. עם זאת, לא במקרה הם מעדיפים באופן גורף משקיעים עשירים ומוסדות פיננסיים מוצקים. כל מי שיש לו שכל ישר היה רוצה נתח בעסקים שהם לא רק מבינים אלא שיש להם רקורד מוכח של רווחיות קיצונית לאורך דורות, ושבבים כחולים בהחלט מתאימים לתיאור. נמדד על פני תקופות ארוכות, מניות שבב כחול הטביעו כסף לבעלי התבונה מספיק כדי להיתלות בהן בעקשנות דרך עבות ודקות, תקופות טובות ורעות, מלחמה ושלום, אינפלציה ודפלציה.
וזה לא כאילו הם לא ידועים. הם נמצאים בכל מקום; מובן מאליו. מניות שבב כחול מייצגות לרוב חברות השוכנות בבסיס העסקים האמריקאי והעולמי; חברות המתגאות בעברים צבעוניים לא פחות מכל רומן ושזורים בפוליטיקה ובהיסטוריה. המוצרים והשירותים שלהם מחלחלים כמעט לכל היבט בחיינו.
כיצד יתכן אם כן שמניות שבבים כחולות שלטו זה מכבר בתיקי ההשקעות של גמלאים, קרנות ללא כוונת רווח, כמו גם חברים ב -1% העליונים והמעמד הקפיטליסטי, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מפי קטנים ועניים יותר. משקיעים? החידה הזו נותנת לנו הצצה לבעיית ניהול ההשקעות כפי שהיא ואפילו דורשת דיון מסוים בכלכלת ההתנהגות. מניות צ’יפ כחול אינן שייכות אך ורק לתחום האלמנות וחברות הביטוח, והנה הסיבה.
מהו מלאי שבב כחול?
מלאי שבב כחול הוא כינוי שניתן למניה הרגילה של חברה שיש לה כמה מאפיינים כמותיים ואיכותיים. המונח “מלאי צ’יפ כחול” מקורו במשחק הקלפים “פוקר”, שם צבע השבב הגבוה ביותר והיקר ביותר הוא כחול.
אין הסכמה אוניברסאלית לגבי מה, במדויק, מהווה מניה של שבב כחול, ותמיד יש חריגים בודדים לכלל אחד או יותר, אך באופן כללי מניות / חברות של שבב כחול:
- יש רישום מבוסס של כוח השתכרות יציב לאורך כמה עשורים.
- התהדר ברשומה ארוכה לא פחות של תשלומי דיבידנד ללא הפרעה לבעלי מניות משותפים.
- תגמלו את בעלי המניות על ידי הגדלת הדיבידנד בשיעור השווה או במידה ניכרת משיעור האינפלציה, כך שהכנסות הבעלים גדלות לפחות כל שתים עשרה חודשים גם אם הוא או היא לעולם לא קונים מניה אחרת.
- תיהנו מתשואות גבוהות על ההון, במיוחד כפי שנמדד על ידי תשואה להון.
- ספורט מאזן מוצק ודוחות רווח והפסד, במיוחד כאשר הם נמדדים על ידי דברים כמו יחס כיסוי הריבית והמגוון הגיאוגרפי וקווי המוצרים של תזרימי המזומנים.
- רכישה חוזרת של מניות כאשר מחיר המניה אטרקטיבי ביחס לרווחי הבעלים;
- הם גדולים משמעותית מהתאגיד האופייני, ולעתים קרובות מדורגים בין המפעלים הגדולים בעולם, כפי שהם נמדדים הן לפי שווי שוק המניות והן לפי שווי ארגוני.
- להחזיק איזשהו יתרון תחרותי מרכזי המקשה באופן יוצא דופן על ביטול נתח השוק מהן (אשר יכול לבוא בצורה של יתרון בעלות המושג באמצעות חסכוני גודל, ערך זיכיון במוחו של הצרכן או בעלות על חשיבות אסטרטגית נכסים כגון שדות נפט מובחרים.)
- הנפיק איגרות חוב הנחשבות כדרגת השקעה, כאשר הטובות מהטובות ביותר מדורגות Triple-A.
- כלולים, לפחות מבית, ברשימת הרכיבים של מדד S&P 500. רבים מהשבבים הכחולים ביותר מבין השבבים הכחולים נכללים בממוצע התעשייתי הדאו ג’ונס הסלקטיבי יותר.
מדוע מניות צ’יפ כחול פופולריות בקרב משקיעים עשירים
אחת הסיבות לכך שמשקיעים עשירים כל כך אוהבים מניות של שבבים כחולים היא משום שהם נוטים להשתלב בשיעורי תשואה מקובלים – בדרך כלל בין 8% ל -12% מבחינה היסטורית עם דיבידנדים שהושקעו מחדש – עשור אחרי עשור. המסע אינו חלק בשום אופן, עם ירידות של 50% ומעלה שנמשכות מספר שנים לאורך הדרך, אך לאורך זמן, המנוע הכלכלי המייצר את הרווחים מפעיל את כוחו יוצא הדופן. זה מופיע בתשואה הכוללת של בעל המניות, בהנחה שבעל המניות שילם מחיר סביר.
(גם אז זה לא תמיד דרישה. כפי שההיסטוריה הוכיחה, גם אם שילמת מחירים גבוהים בטיפשות עבור מה שמכונה Nifty Fifty, קבוצה של חברות מדהימות שהציעו עד השמיים, 25 שנה אחר כך, אתה היכו את מדדי שוק המניות למרות שכמה מהחברות ברשימה פשטו את הרגל).
על ידי החזקת המניות ישירות, ומאפשרת התחייבויות מס נדחות עצומות להצטבר, עשירים יכולים למות עם המניות הבודדות שנמצאות עדיין באחוזתם, ולהעבירם לילדיהם באמצעות משהו המכונה פרצה בסיס מוגברת. למעשה, כל עוד אתה תחת מגבלות מיסוי העזבון כשזה קורה, כל מיסי רווחי ההון הנדחים שהיו חייבים נסלחים. זהו אחד היתרונות המסורתיים המדהימים והוותיקים ביותר שיש לתגמל משקיעים. לדוגמה, אם אתה ובן הזוג שלך רכשתם מניות של שבב כחול בשווי 500,000 דולר והחזקתם בהן, גוססים לאחר שגדלו בערכם ל -10,000,000 דולר, תוכלו לסדר את העיזבון שלכם באופן בו רווחי ההון שהיו חייבים הרווחים הבלתי ממומשים בסך 9,500,000 $ (10,000,000 $ ערך נוכחי – 500,000 $ מחיר) נסלחים מייד. מעולם לא היית משלם להם. ילדיכם לעולם לא יצטרכו לשלם להם. זה עניין כל כך גדול שלעתים קרובות עדיף לך להרכיב בשיעור נמוך יותר עם אחזקה שתוכל להחזיק במשך עשרות שנים מאשר לנסות להשתנות ולצאת מעמדה לתפקיד, תמיד לרדוף אחרי כמה נקודות אחוז נוספות.
סיבה נוספת לכך שמניות השבבים הכחולות פופולריות היא שהן מציעות מעט נמל בטוח יחסית במהלך אסונות כלכליים (במיוחד אם הם מצמידים אג”ח מוזהבות ועתודות מזומנים). משקיעים לא מנוסים ועניים יותר לא חושבים על זה יותר מדי מכיוון שהם כמעט תמיד מנסים להתעשר מהר מדי, יורים לירח ומחפשים את הדבר היחיד שמיד יהפוך אותם לעשירים. זה כמעט אף פעם לא נגמר טוב. שווקים יתמוטטו. תוכלו לראות את אחזקותיכם יורדות בסכומים משמעותיים ולא משנה מה בבעלותכם. אם מישהו אומר לך אחרת, הם טיפשים או מנסים לרמות אותך. חלק מהסיבה שבבים כחולים בטוחים יחסית היא שמניות המשלמות דיבידנד נוטות לרדת פחות בשוקי הדובים בגלל דבר המכונה תמיכה בתשואה. בנוסף, שבבים כחולים רווחיים נהנים לפעמים לטווח הארוך מצרות כלכליות מכיוון שהם יכולים לקנות, או להבריח מתחרים מוחלשים או פושטים רגל במחירים אטרקטיביים.
לבסוף, משקיעים עשירים ומצליחים נוטים לאהוב מניות של שבבים כחולים מכיוון שיציבות הדוחות הכספיים וחוזקם פירושו שההכנסה הפסיבית כמעט ואינה נמצאת בסכנה, במיוחד אם קיים פיזור רחב בתיק. אם אי פעם נגיע למצב שהמכשירים הכחולים המובילים באמריקה מצמצמים את הדיבידנדים בהמוניהם, כנראה שיש למשקיעים דברים הרבה יותר גדולים לדאוג לשוק המניות. קרוב לוודאי שאנחנו מסתכלים על מערך נסיבות של ציוויליזציה שמסתיימת כמו שאנחנו מכירים אותה.
מהם שמותיהם של כמה מלאי שבבים כחולים?
באופן כללי, כמה שמות שאתה הולך למצוא ברשימת רוב האנשים, כמו גם סגלים של חברות לניהול נכסים בכפפות לבנות, כוללים תאגידים כגון:
- 3M
- אמריקן אקספרס
- AT&T
- ברקשייר האת’ווי
- בואינג
- שברון
- חברת קלורוקס
- חברת קוקה קולה
- קולגייט-פאלמוליב
- דיאג’ו
- אקסון מוביל
- חשמל כללי
- חברת הרשי
- גונסון וגונסון
- קראפט היינץ
- תאגיד מקדונלד’ס
- נסטלה SA
- פפסיקו
- פרוקטר אנד גמבל
- יונייטד טכנולוגיות
- וִיזָה
- חנויות וול מארט
- חברת וולט דיסני
- וולס פארגו וחברה
מעת לעת תמצאו מצב שבו מניה של שבב כחול לשעבר פושטת רגל, כמו פטירתו של איסטמן קודאק בשנת 2012. עם זאת, עד כמה שזה נשמע מפתיע, אפילו במקרים כאלה, בעלי טווח ארוך. בסופו של דבר יכול להרוויח כסף בגלל שילוב של דיבידנדים, ספין אופים וזיכויי מס.
המציאות היא שאם אתם מגוונים בצורה סבירה, החזיקו לתקופה ארוכה מספיק וקנו במחיר, כך שתשואת הרווחים המנורמלת של מניות השבב הכחול היא סבירה ביחס לתשואת אגרות החוב של האוצר האמריקני, פחות ממלחמה קטסטרופלית או מחוצה לה. באירוע ההקשר, מעולם לא היה זמן בהיסטוריה האמריקאית שבה היית שובר לקנות מניות שבב כחול כמעמד. בטח, היו לך תקופות כמו 1929-1933, 1973-1974 ו- 2007-2009; תקופות בהן צפית 1/3 או 1/2 מעושרך נעלם ממש לנגד עיניך מבחינת שווי השוק הנקוב. זה חלק מהמסחר. זמנים אלו יחזרו, שוב ושוב. אם אתה מחזיק במניות, תחווה את הכאב הזה. תתמודד עם זה. תתגבר על זה. אם אתה חושב שניתן להימנע מכך, אתה לא צריך להחזיק מניות. עבור המשקיע Buy-and-Hold האמיתי, זה לא אומר הרבה; מהפך בתרשים ההחזקה הרב-דורי שבסופו של דבר יישכח.
Ahmad Faishal is now a full-time writer and former Analyst of BPD DIY Bank. He’s Risk Management Certified. Specializing in writing about financial literacy, Faishal acknowledges the need for a world filled with education and understanding of various financial areas including topics related to managing personal finance, money and investing and considers investoguru as the best place for his knowledge and experience to come together.